מתי תוכר תאונת דרכים בדרך או בחזרה מהעבודה כתאונת עבודה?

מה קורה כאשר אדם נפצע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, או כאשר הוא חוזר ממקום העבודה לביתו? האם כל עצירה היא עצירה בדרך לעבודה או נחשבת לסטיה מהדרך לעבודה? האם כל תאונת דרכים נחשבת לתאונת עבודה?

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע: חזקת תאונת עבודה

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -

(1)  אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(2)  אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;

(3)  אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;

(4)  אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5)  אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

(6)  אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;

(7)  אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

סעיף 81 קובע: הפסקה וסטיה

(א)  תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות.

(ב)  בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:

(1)   כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;

(2)   כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

עקרונות בדיני הנזיקין - פגיעה ונזק

אדם שנפגע ונגרם לו נזק, זכאי להשבת המצב לקדמותו. עם זאת, הנפגע לא יכול "להרוויח" מקרות הנזק ולא יוכל לקבל כפל פיצוי. הנפגע אמנם מקבל פיצויים משני מקורות שונים: מהמוסד לביטוח לאומי ומחברת הביטוח של הרכב, אך סך הפיצוי שהוא זכאי לקבל מהביטוח הלאומי, יקוזז מהפיצוי שהוא זכאי לקבל מחברת הביטוח.

הזכאות לקצבה במוסד לביטוח לאומי נקבעת על פי שני מרכיבים:

1. גובה שכר (ממוצע של 3 חודשים שקדמו לתאונה * 75%).

2. אחוזי הנכות.

מסיבה זו, תשולם קצבת נכות מעבודה גם בגין נכות שאינה משפיעה על כושר העבודה. כך קורה שאדם אשר כושר עבודתו כמעט ולא נפגע, עדיין עשוי לקבל גמלה חודשית מהביטוח הלאומי.

במקרים שבהם סך הגמלאות שמקבל הנפגע מהביטוח הלאומי עולה על גובה הפיצויים שהוא זכאי להם מחברת הביטוח, אף שלא נותרה למעשה יתרה לתשלום – תשלם חברת הביטוח פיצוי בסך של 25% מסך כל הנזקים שנקבעו להם. זאת מאחר והביטוח הלאומי משלם לנפגע קצבה המחושבת לפי 75% מהשכר.

זכויותיו של נפגע תאונת דרכים מהמוסד לביטוח לאומי

לנפגע תאונת דרכים בעבודה קיימות זכויות שונות, אותן הוא זכאי לממש:

1. טיפול רפואי

הנפגע זכאי למימון כל ההוצאות הרפואיות מהביטוח הלאומי. הנפגע אמנם מקבל את כל השרותים הרפואיים דרך קופת החולים, אולם קופות החולים דורשות החזר מהמוסד לביטוח לאומי.

לעיתים מתעורר צורך בקבלת טיפול רפואי פרטי, כגון: טיפולי שיניים, אביזרים רפואיים (פרוטזות, מכשירי שמיעה, גבס פלסטי ועוד). כאשר שמדובר בתאונת דרכים בעבודה, במרבית המקרים קופות החולים מספקות אך ורק טיפולים בסיסיים. במידה והנפגע מעוניין לקבל טיפול בשוק הפרטי, שאינו מסופק ישירות ע"י קופות חולים, נמליץ לו ליצור קשר עם ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי במקום מגוריו ולברר האם ספק השירות או ספק האביזרים הרפואיים מוכר על ידי סניף המוסד לביטוח לאומי. זאת, על מנת שמאוחר יותר לא יתעוררו קשיים בהחזר ההוצאות הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי.

2. דמי פגיעה

תשלום בגין אובדן כושר עבודה, עבור 90 הימים הראשונים שלאחר הפגיעה. החישוב נעשה לפי 75% מהשכר. השכר הממוצע נקבע לפי שלושת חודשי העבודה שקדמו לתאונה.

3. קצבת נכות מעבודה או מענק נכות מעבודה

במידה ועברו שלושה חודשים מהתאונה והנפגע טרם החלים, הוא רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכרה כנכה מעבודה, בסמוך לתום 90 הימים הראשונים. לאחר הגשת התביעה, יוזמן הנפגע לעמוד בפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שתקבע את דרגת נכותו. בדרך כלל בתקופה הראשונה שלאחר הפגיעה, הוועדה תקבע נכות זמנית.

במידה ואחוזי הנכות הזמנית שקבעה הוועדה גבוהים מ - 9%, יקבל הנפגע גמלת נכות מעבודה במהלך התקופה בה נקבעה הנכות הזמנית. במידה והנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו בתקופת הנכות הזמנית ואין לו מקורות פרנסה נוספים מלבד גמלת הנכות הזמנית מעבודה, הוא רשאי בתנאים מסוימים לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש שיכירו בו כנכה נזקק.

במידה והנפגע יוכר כנכה נזקק, הוא יקבל סכום כסף חודשי הזהה לגמלת מעבודה בשיעור של 100% וזאת במשך תקופה שלא תארך מעבר ל- 4 חודשים. בתום התקופה בה נקבעה לנפגע נכות זמנית מעבודה, תתכנס הוועדה הרפואית פעם נוספת ותקבע את שיעור הנכות הקבועה שנותרה לנפגע כתוצאה מהתאונה. במידה ודרגת הנכות הקבועה שנקבעה לנפגע על ידי הוועדה הרפואית היא 20% ומעלה, יקבל הנפגע גמלה חודשית, המחושבת על פי דרגת הנכות הרפואית, ומתבססת על 75% מהשכר ששולם לנפגע בשלושת החודשים שלפני התאונה (עד לתקרה של פי חמישה מהשכר הממוצע במשק).

במידה ודרגת הנכות הקבועה היא בין 9% ל- 19%, יקבל הנפגע מענק חד פעמי. סכום המענק שווה לקצבה חודשית כפול 43. אם לאחר שהנפגע קיבל מענק, מצבו החמיר ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 20% ומעלה, הוא יקבל קצבה חודשית וסכום המענק העודף ינוכה מן הקצבה. במידה ותפקודו של הנפגע בעבודתו נפגע לצמיתות, לדוגמא: אדם שעקב נכותו הרפואית נאלץ להחליף מקצוע, קיימת אפשרות להפעיל את "תקנה 15". תקנה זו מאפשרת להגדיל את שיעור הנכות הרפואית אשר קבעה הוועדה הרפואית, עד ל - 50% נוספים, המחושבים מהשיעור הנכות הרפואית שנקבעה. תוספת זו תינתן רק אם "ועדת הרשות לעניין תקנה 15" תשתכנע שקיימת נכות תפקודית בנוסף לנכות הרפואית, המונעת מהנפגע לשוב לעבודתו.

דוגמא לאופן חישוב תקנה 15: נפגע שנקבעה לו דרגת נכות רפואית בשיעור של 10% וועדת הרשות קבעה כי יש להפעיל את תקנה 15במלואה, קרי בשיעור של 50%, יקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי מענק המחושב על בסיס של 15% נכות, במקום מענק נכות המחושב על בסיס של 10% נכות בלבד.

נכה עבודה שדרגת נכותו 100%, יקבל קצבה חודשית בסכום דמי הפגיעה המגיעים לו ליום כפול 30 (מקסימום קצבת הנכות מעבודה לחודש = 32,936 ש"ח (החל ב- 01.01.2018) למבוטח השכיר ולמבוטח העצמאי). קצבת הנכות משתנה בדרך כלל בכל שנה ב-1 בינואר, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן.

נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 9% - 100% - יקבל קצבה חודשית.

נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 9% - 19.99%- יקבל מענק חד פעמי.

נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 20% - 100% - יקבל  קצבה חודשית.

נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור הפחות מ-9% - אינו זכאי לגמלה.

תעודת נכה: מי שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של 20% ומעלה, יעניק לו המוסד לביטוח לאומי תעודת נכה.

ערעור על החלטת הוועדה: במידה והנפגע חושב שהוועדה הרפואית טעתה בקביעת שיעור אחוזי הנכות, קיימת אפשרות להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית בקש להיבדק מחדש על ידי הוועדה הרפואית לעררים. את הערעור יש להגיש תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה של הוועדה הרפואית מדרג ראשון. מאחר ומדובר בפרק זמן קצר, חשוב להיוועץ בעורך דין בדיני נזיקין המתמחה בתאונות דרכים, שכן הוועדה הרפואית לעררים עלולה אף להפחית את דרגת הנכות שנקבעה. במקרים בהם החלטת הוועדה הרפואית לעררים אינה מקובלת על הנפגע על המוסד לביטוח לאומי, ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה.

נכות כדין: קיימת חשיבות רבה לדרגת הנכות שקבע המוסד לביטוח לאומי. בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כאשר מדובר בתאונת דרכים בעבודה, דרגת הנכות שנקבעה על פי חוק הביטוח הלאומי מהווה את דרגת הנכות שתיקבע גם בבית המשפט, לצורך חישוב גובה הפיצוי שיתקבל מחברת הביטוח (בכפוף לחריגים).