חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א-2001, העניק לראשונה זכויות רשמיות לנפגעי עבירה בישראל. החוק מכיר בכך שהנפגע, גם אם אינו צד להליך הפלילי, הוא בהחלט חלק ממנו.
מי הוא נפגע עבירה?
נפגע עבירה הוא "מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו" (סעיף 2 לחוק).
בהליך הפלילי, נפגע העבירה אינו צד להליך, האינטרסים שלו לא מיוצגים. ההליך מתנהל באמצעות המדינה מול הפוגע. הרעיון שעומד מאחורי עניין זה, הוא שהפגיעה בנפגע העבירה, פוגעת גם באינטרס הציבורי.
החוק בא בעצם להעניק מעמד לנפגע העבירה, מתוך הבנה שקיימים אינטרסים אישיים ולגיטימיים הקשורים לתוצאות ההליך.
זכויות נפגעי עבירה
החוק מקנה לנפגע העבירה זכויות בהליך הפלילי, ביניהן:
הזכות להגנה של הנפגע מפני הפוגע ומקורביו (צו הגנה. צו למניעת הטרדה מאיימת).
הזכות להגנה על פרטיותו של הנפגע.
הזכות לקבל מידע לגבי ההליך הפלילי.
הזכות לשירותי סיוע.
הזכות לקבל מידע לגבי התקדמות התיק (לדוגמא: פרטי החוקר הממונה על החקירה, מעצרו של הפוגע, העברת חומר החקירה לתובע, החלטה להעמיד לדין, החלטה לא לחקור, החלטה לא להעמיד לדין את הפוגע, סגירת תיק בהסדר, שחרור ממעצר, מועדי דיונים, תחילת ריצוי מאסר)
זכות עיון בכתב האישום, או בהסדר לסגירת התיק ולקבל העתק ממנו.
זכות לנוכחות ולליווי בדיונים בבית המשפט.
זכות להגנה בבית המשפט ממגע או קשר עם הפוגע או מקורביו.
זכות להביע עמדה בעניין עיכוב הליכים.
הזכות למסירת הצהרת נפגע.
הזכות לקבל מידע על שחרור ממעצר / מעצר בית / חופשה / מהלך מאסר/ מועד שחרור ממאסר / בקשה לחנינה.
הזכות להביע עמדה בכתב בפני וועדת שחרורים.
הזכות לקבל פרטים באשר לתנאי השחרור ממאסר, שמטרתם להגן על הנפגע.
(חלק מהזכויות המעוגנות בחוק, רלוונטיות רק לנפגעי עבירות מין ועבירות אלימות, בפרט בהקשר של השתתפות בהליך הפלילי).
מה חשוב לדעת?
חשוב לדעת, כי למרות שנפגע העבירה רשאי להביע את עמדתו באשר להסדר הטיעון (בעבירות מסוימות), המדינה אינה מחויבת לקבל את דעתו ולעיתים נחתמים הסדרי טיעון למורת רוחם של נפגעי העבירה.
כאשר מתקבלת החלטה על הסדר טיעון, לא תינתן לנפגע העבירה אפשרות להופיע בבית המשפט ולתאר את האירוע מנקודת מבטו.
בעייתיות חוק נפגעי עבירה
החוק מציין כי מתן הזכויות ייעשה תוך זמן סביר. בפרקליטות הוקמו יחידות סיוע שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגעי העבירה לפי הוראות החוק. אולם הדברים לא תמיד מתקיימים במציאות, אם בשל עומס של המערכת ואם בשל קשיים בירוקרטיים. הפרקליטות והמשטרה לא יכולים לספק לנפגע העבירה את המעטפת שהוא זקוק לה, כדי להכיל את הקושי שלו ולעדכן בזמן אמת בדבר התפתחויות החקירה וניהול התיק.
ברור כי הצרכים של נפגעי העבירה משתרעים מעבר למעורבות בהליך הפלילי. בחלק מהמקרים כלל לא נפתח הליך פלילי, מאחר והנפגע אינו מגיש תלונה או שהתיק נסגר.
רגישות הנפגעים
במרבית המקרים, נפגעי העבירה כלל לא מודעים לזכויותיהם, או שאינם יודעים כיצד לממש אותן. לעיתים, מימוש זכויותיהם של הנפגעים תלוי במידה רבה בנכונותם ורגישותם של אנשי הרשות עמם הם עומדים בקשר.
עבור נפגעי העבירה, ההתמודדות אינה מסתיימת בתום האירוע. הם ממשיכים להתמודד עם האירוע גם לאחר שהסתיים. רבים סובלים מהשפעות קשות ומתמשכות אשר משליכות באופן ישיר על איכות החיים, על התפקוד, על המצב הנפשי, על המצב הבריאותי וגם על המצב החברתי של הנפגע. לעיתים, הצלקות שמותירה הפגיעה גובות מחיר גם מהמעגל המשפחתי הקרוב.
ההליך האזרחי: נפגע העבירה רשאי להגיש תביעה כספית נגד הפוגע. בניגוד להליך הפלילי (שם בד"כ יתבקש נפגע העבירה לתאר את מעשיו של הפוגע בזמן האירוע), בהליך האזרחי קיימת לנפגע העבירה האפשרות לתאר את הפגיעה מנקודת מבטו וכן את הנזקים שנגרמו כתוצאה ממנה. חשוב לדעת, כי ניתן להגיש תביעה אזרחית, גם אם לא הוגש כתב אישום נגד הפוגע.
ייצוג נפגעי עבירה
למרבה הצער, בשנים שחלפו מאז חקיקתו, אנו מבינים שהחוק לא נותן מענה הולם לסיטואציה הקשה והטראומטית איתה נאלצים להתמודד נפגעי העבירה. על כן, חשוב מאוד להיעזר בשירותי עורך דין נפגעי עבירה שיידאג למימוש הזכויות, שייתן מענה ראשוני, יסייע בהגשת תלונה, יספק ליווי ותמיכה מתחילתו ועד סופו של ההליך הפלילי. עורך הדין "יתרגם" את המונחים המשפטיים, יתווך בתקשורת מול הגורמים השונים במערכת, וידאג לזכויות המגיעות לנפגע העבירה.